סיכום העבודה

סיכום העבודה

עבודתי עסקה בנושא פרסום סמוי בתכניות אוכל בין השנים 2017-2018

שאלת המחקר שליוותה אותי לאורך כל עבודתי היא באיזה אופן מטמיעות חברות הפרסום הגדולות
 את הפרסום הסמוי בתכניות אוכל בין השנים 2017-2018

דילמת המחקר שהתחברה לשאלת המחקר הייתה קידום ושיווק מסחרי של חברות הפרסום אל מול ערכים

תרבותיים שבהן דוגלת המדינה בפרט. כלומר מחד גיסא, חופש הביטוי של הפרסומאים לשווק בכל דרך 

אפשרית את מוצריהם, מאידך גיסא גבולות חופש הביטוי או מול רגשות הציבור. בפרסום סמוי חלה הטעייה

ישירה של הצרכן לגבי המוצרים ולכן ערכים תרבותיים מהווים מחסום של הפרסומאים לעשות כל שביכולתם.  

חשיבות הדילמה היא גבוהה. הצרכנים חייבים להיות מודעים שהפרסומות הלא פוסקות שמשתילים להם

 בזמן צפייה בתוכנית אינן בהכרח נכונות. אין הוכחה לכך שהסכין ששף מסוים משתמש בו היא הסכין הטובה ביותר והמומלצת ביותר. הצופים עוברים הטעייה ולכן עליהם להיות סלקטיביים יותר

 בעת צפייה בטלוויזיה.

ההשראה שלי לעבודה הגיעה מצפייה יום יומית בטלוויזיה בתכניות מכל הז'אנרים. 
עם זאת, בצפייה המעטת שלי בתכניות האוכל נחרדתי להיחשף לכמות כה גדולה 
של מסרים פרסומיים מסוג זה. 
לכן, החלטתי לחקור את הנושא, את שורשיו ומדוע מתקיים פרסום סמוי בישראל.

בסקירת הספרות ניתחתי טקסטים תקשורתיים וקטעי וידאו אשר באמצעותם הסקתי מהו פרסום סמוי, 

הכרתי את חמשת סוגי פרסום סמוי, למדתי את גלגולי החקיקה שלו בישראל, את השפעתו על הצרכנים ואת 

נזקיו העיקריים. כמו כן, בסוף העבודה נחשפתי להצעת חוק חדשה מטעם הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. 

מטרת ההצעה היא שיותר תוכן שיווקי בתכניות אוכל אך על החברות יהיה להצהיר באופו גלוי כי מדובר 

בתוכן שיווקי. 
התובנות שלי מהסקירה היא שלמרות שקיימים חוקים הנועדו למנוע פרסום סמוי, הוא ממשיך להתקיים. כמו כן, יש לו נזקים עיקריים של גניבת דעת, הטעייה ומניפולטיביות. הצופה נחשף לפרסום הסמוי ללא ידיעתו ולכן הבסיס של סוג פרסום זה מסוכן. התובנה החשובה ביותר שהסקתי היא שהרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו עובדת על חוק חדש ובו יותר פרסום סמוי בתכניות אוכל וריאליטי מלבד דוקומנטרי וילדים כל עוד יהיה ברור לצופה כי מדובר בתוכן שיווקי.

המושגים העיקריים ששולבו הם חופש הביטוי, תרבות הרייטינג ופרסומות, פרסומת מסחרית, אסטרטגייית 

המסר, הבניית המציאות, מסגור, תפקידי התקשורת ותהליך החיברות, תיאוריית השימושים והסיפוקים, 

התיאוריה הניאומרקסיסטית, תקשורת המונים וקפיטליזם.

התיאוריה בה בחרתי ללוות את עבודתי היא התיאוריה הניאומרקסיסטית. המסקנות העיקריות שעלו מן 

התיאוריה הזו הן שהתקשורת קובעת את אופי המסרים. היא פועלת לפי תכתיבי השוק של היצע וביקוש 

ומטרתה רווח. תיאוריה זו מציגה שאמצעי התקשורת הם עסקים כלכליים לכל דבר. האינטרסים מכתיבים את התנהגותם ומסרם. לכן, פרסום סמוי מתקיים בלי ביקורת תקשורתית.

בשיטת המחקר ניתחתי 10 תוכניות טלוויזיה של סדרת הבישול "מהפכה במטבח" בהנחייתו של השף אסף גרניט.

השערתי הייתה שחברות הפרסום יטמיעו "פרסום סמוי" מסוג זה באופן הגלוי לעין כך שלצופה תהיה היכולת

להבחין במותג בצורה ברורה.

המסקנות היו שבכל התוכניות ישנו פרסום סמוי של כלי מטבח כאשר מותגים חוזרים על עצמם ברוב התוכניות הם סכיני azza סירים ומחבתות של חברת tefal , מוצרי חשמל של קיטשן ליין ומוצרי מזון של שופרסל. בנוסף ברוב התכניות מוצג המותג של "ניירות נשלפים" שאסף מרבה לשבח מבית היוצר של "Kimberly clark".

 פרסום זה נובע מתוך המציאות בה הצופה נוהג ל"דלג" על הפרסומות, וכדי למנוע זאת המפרסמים משתמשים בפרסום הסמוי כדי  להעביר את המסר הרצוי. 

לסיכום, ניתן לראות שהשערת המחקר שלי אוששה באופן מלא. חברות הפרסום הטמיעו בצורה ברורה 

בסדרה "מהפכה במטבח" מותגים רבים בכל תכנית.

הייתי מציעה לחוקרי התקשורת לחקור מדוע אושר באמצע שנת 2018 חוק שבו בתוכניות אוכל יותר השימוש

בתוכן שיווקי באופו מוצהר לצופה.