חופש הביטוי
"חופש
הביטוי הוא הנותן למשטר את אופיו הדמוקרטי. בלא דמוקרטיה אין חופש ביטוי ובלי חופש
ביטוי אין דמוקרטיה" (אהרון ברק)
עיקרון חופש
הביטוי הוא החופש של הפרט להגשים את עצמו , לגבש דעה, להחליט מה אמת , להחליף דעות
עם אחרים בלי פחד, לנסות ולשכנע מתוך כבוד להשקפות אחרות ולדעות שונות. יש להדגיש 2
היבטים מרכזיים של חופש הביטוי :
- זכות לבטא
באופן חופשי דעה ולהעלותה לסדר היום הציבורי (להשמיע)
- זכותו של
הציבור לקבל מגוון דעות ולקבל תמונה נכונה על החברה
הישראלית . (לשמוע)
חופש הביטוי אינו זכות אחת, זהו אגד של זכויות:
-
זכות לקבל מידע
ולהגיב עליו
-
החופש של אדם
להשמיע את דעתו ולשמוע את דעת זולתו
-
לדעת את תוכנם
של הסכמים קואליציוניים
-
הזכות להפגין
ולהתאסף
-
הזכות לקרוא ולכתוב ספרים עיתונים מחזות וסרטים
-
הזכות לשתוק.
במשטר דמוקרטי,
המבוסס על איזון ובקרה יש תפקיד
לתקשורת והוא לשמש במה ציבורית למגוון הדעות התרבותי ולהשקפות השונות
הרווחות בציבור. ןלכן יש חשיבות לחופש העיתונות. כלי התקשורת הם נושאי כליו
של חופש הפרסום וחופש הביטוי. להם הכוח לממש את זכות הציבור
לדעת , הם המבטיחים החלפת מידע ודעות . בלא הליך זה
הדמוקרטיה לא תיכון. חופש הביטוי נחשב " לציפור נפשה של הדמוקרטיה".
בישראל זכה חופש העיתונות להצהרות שיפוטיות שהדגישו את חשיבות כלי התקשורת כממלאים
תפקיד חיוני "לחשוף ליקויים ולהתריע עליהם," .
העיתון בנוסף
משמש ככלי מרכזי להסברת תורות והשקפות ולוויכוח הציבורי הפתוח עליהן. ולשם
מימוש חופש העיתונות נקבע כי לא יחויב עיתונאי בגילוי זהות מקורותיו בהליך שיפוטי
אלא אם כן הדבר רלוונטי וחיוני לשם עשיית משפט צדק בנושא מהותי. הכרה בחיסיון
עיתונאי נותנת משמעות מעשית לחופש העיתונות וליכולתה לאסוף מידע
תפקיד התקשורת במשטר
דמוקרטי- כחלק מחופש הביטוי – חופש פרסום
- למסור
לציבור האזרחים מידע מלא ככל האפשר על רמת תפקודו של השלטון הנבחר. גם,
ובעיקר, כאשר מעוניין השלטון בהעלמת מידע זה. בשם זכות הציבור לדעת
- לתת ביטוי למגוון רחב ככל האפשר של דעות
באשר למדיניות הרצויה. גם, ובעיקר כאשר דעות אלה סותרות את דעתו של השלטון.
- לחשוף ליקויים ושחיתויות לשמור על הדמוקרטיה
בישראל "כלב השמירה של הדמוקרטיה"
- חינוך לדמוקרטיה- העיתונות מדרבנת את האזרח
להיות פעיל בתהליך הפוליטי ובהצגת הפלורליזם והליברליות.
- לשמור על זכויות המיעוט- ילדים, קשישים
מיעוט אתני ודתי על ידי העלאת הצרכים שלהם על סדר היום.
- שמירה על
זכויות הפרט= לחשוף מצוקות, ניצול התעלמות וזלזול.
הטיעונים לקיום
חופש הביטוי- "4 הצדקות"- אהרון ברק
- מימוש
עצמי- הבעת דעותיו שלו ושמיעת דעות ועובדות מפי זולתו- מאפשר לאדם ללמוד,
להתפתח ולהתקדם. בלימת חופש הביטוי מונעת מהאדם לממש את הפוטנציאל האנושי
שלו, גורמת לו לתסכול ופוגעת בכבודו.
- בירור
גילוי האמת- הגישה הדמוקרטית גורסת שלאיש אין מונופול על האמת ועל "הדעה
הנכונה", גם לא למי שנבחר לשלטון. באמצעות דיון חופשי-ביטוי חופשי של
הדעות ומתן האפשרות לעמת בניהם, ולבחור מתוכן- ניתן לגלות את האמת או לפחות
לחשוף טעויות ושקרים, שכן הדעות הרווחות כיום שוללות קיומה של אמת אחת.
- ההליך
הדמוקרטי- מימוש הרעיון- השתתפות העם בתהליך השלטוני מתבטאת לא רק בהטלת פתק
לקלפי, אלא גם בהשפעה על השלטון. כדי לאפשר דמוקרטיה אמיתית
יש צורך להציג לפני הבוחרים את מרב המידע הדרוש לשם קבלת החלטה מושכלת בבואם לבחור
את נציגיהם. וכדברי השופט שמעון אגרנט: "מכיוון שהמושלים אינם אלא
נציגים של העם
שבחר אותם באופן דמוקרטי, אשר על כן רשאי הוא בכל עת להעביר את מעשיהם
המדיניים תחת
שבטו, אם כדי לגרום לתיקון מעשיהם, ואם כדי להביא לפיטורים או להחלפתם".
ברור שעצם
ההבעה של רצון העם וביקורתו תלויה בקיומו של חופש ביטוי במגוון דרכים: החל בהפגנה
מאורגנת וכלה בסאטירה פוליטית בטלוויזיה.בהקשר זה מהווה העיתונות כלב השמירה
של הדמוקרטיה. תפקוד חופשי הכולל חופש ביטוי של התקשורת משמש פיקוח הדוק על מנגנוני
השלטון והממסד.
- יציבות
חברתית- חופש הביטוי מאפשר השגת מטרות בדרך של שכנוע, ולא בדרך כוחנית. בזכות
חופש הביטוי מוצא הלחץ החברתי את ביטוייו באמצעות מילים, ולא באמצעות אלימות.
בדרך זו מתגברת הסובלנות בחברה והמשטר הדמוקרטי מתחזק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה